כפר השעשועים רשת חנויות צעצועים בע"מ נ' גורביץ ואח'

החלטה

1.זוהי בקשת רשות להגן של הנתבעים (להלן-"המבקשים") כנגד תביעה שהגישה התובעת (להלן-"המשיבה") בסדר דין מקוצר על סך 793,395 ₪.

2.המבקשים חתמו ביום 27/9/04 על כתב ערבות (נספח ב' לכתב התביעה), לפיו ערבו אישית לכל התחייבויות בנם, רונן גורביץ (להלן-"רונן"), לחברת המחסן המרכזי כפר השעשועים בע"מ (להלן-"החברה"), על פי חוזה הזכיינות שבין החברה לרונן מיום 27/9/04 (להלן-"ההסכם"). בנוסף חתמו המבקשים באותו מועד על ערבות לשטר חוב לפקודת החברה בחתימת בנם רונן, על סך 200,000 ₪ (נספח ג' לכתב התביעה). ביום 21/9/10 נחתם בין התובעת ובין רונן הסכם החזרת זיכיון (נספח ד' לכתב התביעה). כנגד רונן ניתן ביום 2/3/11 צו כינוס נכסים.

3.על פי הנטען בכתב התביעה, לאחר הפחתת סך 500,000 ₪ תמורת החזרת הזיכיון וסך 763,395 ₪ בגין המלאי שהיה בחנות עובר להחזרת הזיכיון, נותר רונן חייב לתובעת כעולה מספרי התובעת (נספח ו' לכתב התביעה) סך 563,395 ₪ ובנוסף זכאית התובעת על פי ההסכם, לפיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק בסך 200,000 ש"ח בגין הפרת התחייבויותיו.

4. ההסכם כאמור נחתם בין רונן לחברה, אלא שעל פי הנטען בכתב התביעה, חתמה החברה ביום 25/12/06 על הסכם העברת נכסים לא מוחשיים (נספח ח' לכתב התביעה), על פיו העבירה את כל זכויותיה ע"פ ההסכם לחברת הכול בדולר בע"מ, שהיא המשיבה (תעודת שינוי שם נספח י' לכתב התביעה).

5. לפיכך, עותרת המשיבה לחייב את המבקשים לשלם את חובו של רונן מכוח ערבותם.

טענות המבקשים:

6. הערבות הינה לחובות רונן לחברה ולא לתובעת ומכאן שדין התביעה להידחות על הסף כבר מטעם זה.

7. הסבת הזכויות ככל שאכן בוצעה, אינה תקפה ואינה מחייבת את המבקשים. המשיבה לא הודיעה למבקשים על הסבת הזכויות. המסמכים אותם צרפה המשיבה לתמיכה בטענותיה לפיהן הוסבו הזכויות, אינם מעידים על הסבת הזכויות בפועל.

8. מעולם לא ניתנה למבקשים הודעה על הסכם החזרת הזיכיון ולא התקבלה הסכמתם להחזרת הזיכיון. המבקשים לא ערבו לחובותיו של רונן מכוח ההסכם החדש.

9. בסעיף 13 להסכם החזרת הזיכיון, מפורטת רשימה של סעיפים מההסכם שלא יבואו לסיומם. סעיף 13 אשר כותרתו "איסור הסבה" אינו כלול ברשימה זו ומכאן שאין תוקף להסבת הזכויות.

10. בסוף שנת 2007 טרפדה החברה וגרמה להפרת חוזה בין רונן לצד ג' אשר ביקש לרכוש ממנו את הזיכיון. אילו הייתה העסקה יוצאת אל הפועל, ניתן היה בתמורה שסוכמה, לפרוע את מלוא התחייבויותיו של רונן לחברה ולהפטיר את המבקשים מערבותם. גם באוגוסט 2010 קודם לחתימת הסכם החזרת הזיכיון, מנעה המשיבה מרונן באמצעות צו מניעה, להתקשר בעסקה למכירת הזיכיון בתמורה שהיה בה כדי לכסות את כל התחייבויותיו לחברה ולהפטיר את המבקשים מערבותם.

11. בהסכם החזרת הזיכיון אין רמז להסבת הזכויות ומכאן שאם קיימת יתרת חוב לרונן, מדובר בחוב לחברה ולא לתובעת.

12. החברה גבתה מהחייב סכומים ניכרים עבור פרסום ומאידך לא סיפקה במשך תקופה ממושכת את המלאי נשוא הפרסום לפיכך, לא התאפשר לרונן לקצור את פירות הפרסום.

13. החברה הפרה התחייבותה למכור לרונן את הסחורה במחיר אטרקטיבי זול ממחיר השוק דבר שפגע במכירות וברווחים.

14. ערבות המבקשים לטובת החברה הוגבלה לסך 200,000 ₪ ועל בסיס הסכמות אלה הוכן שטר החוב. סכום שטר החוב אינו מתווסף לסכום הנקוב בכרטסת הנהלת החשבונות שהרי בא להבטיח את חובותיו של רונן לחברה.

15. החברה אפשרה לרונן להתנהל באשראי הגבוה מסכום שטר החוב מבלי לידע את המבקשים.

16. במועד חתימת שטר החוב התחייב מנכ"ל החברה אבי כץ, כי לא יאפשר לרונן להתנהל ביתרת חובה העולה על שווי המלאי המצוי בחנות. לולא התחייבות זו לא היו המבקשים חותמים על כתב הערבות.

17. החברה לא הודיעה למבקשים כי שיקים רבים שנתן רונן חזרו וכי חשבונו הוגבל.

דיון והכרעה: